הרגע שבו מסירים את הגשר או מסיימים את סדרת הקשתיות האחרונה מרגיש כמו קו סיום. בפועל, זו נקודת ההתחלה של שלב שלא פחות חשוב: שלב השמירה. הריטיינר הוא מה שקובע אם החיוך שהושג אחרי חודשים ארוכים של טיפול יישאר כזה לאורך שנים. מטופלים רבים מזלזלים בו, מרכיבים אותו פחות ופחות, ומגלים אחרי שנה או שנתיים שהשיניים התחילו לחזור למקומן. כדי להבין למה זה קורה וכמה זמן צריך להתמיד, צריך להכיר את מה שקורה מתחת לפני השטח.
למה שיניים נוטות לחזור למקומן
השן מוחזקת בעצם באמצעות רצועה סיבית, הרצועה הפריודונטלית, ומוקפת בסיבי חניכיים. במהלך היישור הסיבים האלה נמתחים ומתארגנים מחדש סביב המיקום החדש. הרצועה הפריודונטלית מסתגלת בתוך כמה חודשים, אבל חלק מסיבי החניכיים, ובמיוחד סיבים אלסטיים שמקיפים את צוואר השן, מתארגנים מחדש לאט הרבה יותר. עד שזה קורה, הם ממשיכים "למשוך" את השן לכיוון מיקומה הקודם. גם העצם שסביב המיקום החדש זקוקה לזמן כדי להתמצק.
מעבר לכך, הפה אינו קופא בזמן. לחץ של הלשון והשפתיים, שינויים טבעיים בלסתות ותהליכי הזדקנות גורמים לשיניים לזוז לאורך כל החיים, גם אצל אנשים שמעולם לא עברו יישור. מחקר מעקב ארוך טווח של Little ועמיתיו, שפורסם ב־1988, הראה שהצפיפות בשיניים הקדמיות התחתונות המשיכה לגדול גם 10 עד 20 שנה אחרי הפסקת הריטיינר, ורק כעשירית מהמטופלים שמרו על יישור מקובל קלינית בבדיקה האחרונה.
כמה זמן צריך להרכיב ריטיינר?
אין פרוטוקול אחד שמתאים לכולם, וסקירות מחקר שיטתיות עדיין לא הכריעו איזו שיטת שמירה עדיפה. ההנחיה של האורתודונט המטפל היא שקובעת. עם זאת, הגישה הנפוצה היא שילוב של שני שלבים: בתקופה הראשונה אחרי סיום הטיפול מרכיבים את הריטיינר הנשלף רוב שעות היממה, ובהמשך עוברים להרכבה בלילות בלבד. בשנים האחרונות אורתודונטים רבים ממליצים על הרכבה לילית לטווח ארוך, ולעתים לכל החיים, בדיוק בגלל אותם שינויים טבעיים שממשיכים להתרחש בפה.
ריטיינר קבוע או נשלף
- ריטיינר קבוע: חוט דק שמודבק בצד הפנימי של השיניים הקדמיות. יתרונו הגדול הוא שאינו תלוי בזיכרון או במשמעת של המטופל. חסרונותיו הם קושי בניקוי והצטברות רובד ואבנית סביבו, וסיכון שחלק מההדבקה ישתחרר בלי שמישהו ישים לב, מה שעלול לאפשר תזוזה מקומית.
- ריטיינר נשלף: לרוב סד שקוף ודק. קל לנקות אותו ואת השיניים, אך הוא תלוי לגמרי בהתמדה. אפשר לאבד אותו, לשבור אותו או לשכוח להרכיב אותו, וגם הוא נשחק עם השנים וזקוק להחלפה.
מטופלים רבים מקבלים שילוב של השניים: ריטיינר קבוע בלסת התחתונה וסד נשלף ללילה.
הריטיינר והחניכיים
החוט הקבוע יוצר מקום נוח להצטברות רובד, במיוחד בצד הפנימי של השיניים התחתונות, אזור שגם כך נוטה להצטברות אבנית. אם לא מנקים אותו כראוי, עלולה להתפתח דלקת חניכיים שמתבטאת בדימום, באדמומיות ובנפיחות. כדי למנוע זאת משתמשים במשחלת חוט דנטלי או במברשות בין־שיניות קטנות שעוברות מתחת לחוט, ומקפידים על ניקוי מקצועי תקופתי אצל שיננית.
גם הסד הנשלף זקוק לניקוי יומיומי. מומלץ לשטוף אותו במים פושרים ולנקות בעדינות במברשת רכה. מים חמים עלולים לעוות את הפלסטיק ולפגוע בהתאמה שלו לשיניים. כדאי לשמור אותו בקופסה ייעודית ולא לעטוף אותו במפית, שם הוא נזרק לפח בטעות לעתים קרובות.
מה קורה אם מפסיקים?
החזרה אינה מתרחשת ביום אחד אלא בהדרגה. בדרך כלל הסימנים הראשונים הם סיבוב קל של שן שתוקנה, רווח קטן שנפתח או צפיפות שחוזרת בשיניים הקדמיות התחתונות. אם הפסקתם לתקופה קצרה והריטיינר מרגיש צמוד מאוד, לעתים קרובות אפשר לחזור להרכיב אותו, והתחושה משתחררת בתוך כמה ימים. אבל אם הוא לא נכנס למקומו, אסור לדחוק אותו בכוח. יש לפנות לאורתודונט, שיכול להתאים ריטיינר חדש או להציע תיקון קצר באמצעות קשתיות שקופות.
טעויות נפוצות שכדאי להכיר
- להרכיב רק כשנזכרים: הרכבה לסירוגין גורמת לשיניים לזוז מעט בכל הפסקה ולחזור בכל הרכבה, ותחושת הלחץ החוזרת היא סימן לכך שהשיניים כבר התחילו לנדוד.
- להמשיך עם סד סדוק או שחוק: סד שאיבד את ההתאמה כבר לא מחזיק את השיניים במקומן, גם אם מרכיבים אותו כל לילה.
- להזניח את הביקורות: שחרור חלקי של חוט קבוע נראה לעתים רק בבדיקה מקצועית, וכדאי לבדוק אותו בכל ביקור תקופתי אצל רופא השיניים או השיננית.
- לשתות משקאות ממותקים עם הסד: הסד לוכד את הנוזל צמוד לשיניים לאורך זמן ומגביר את הסיכון לעששת. עדיף להסיר אותו לפני שתייה שאינה מים.
סימנים שמחייבים פנייה לאורתודונט
- הריטיינר הנשלף לא נכנס למקומו או מרגיש לחוץ באופן חריג.
- החוט הקבוע זז, משתחרר או מרגיש מחוספס ללשון.
- שן מרגישה רופפת או זזה.
- נפתח רווח חדש בין השיניים.
- יש דימום חוזר או נפיחות בחניכיים סביב החוט.
מי שסיים יישור שיניים שקוף מקבל לרוב בסיום הטיפול סד שמירה שקוף שדומה מאוד לקשתיות שהרכיב לאורך הטיפול, וכדאי לקבוע איתו מראש תוכנית ביקורות. למי שעדיין מתלבט בין השיטות, מומלץ לקרוא את המדריך יישור שיניים שקוף – האם זה מתאים לך.
לסיכום
הריטיינר אינו תוספת אופציונלית לטיפול האורתודונטי, אלא החלק שמבטיח שההשקעה לא תרד לטמיון. השיניים נוטות לחזור למקומן בגלל סיבי החניכיים שמתארגנים לאט, ובגלל שינויים שממשיכים לאורך כל החיים. הרכבה עקבית לפי הנחיות האורתודונט, ניקוי קפדני של החוט והסד, שמירה על בריאות החניכיים ופנייה מהירה כשמשהו מרגיש לא בסדר, הם מה שמאפשרים לשמור על החיוך הישר לאורך שנים.